הפרויקט מתמקד בהעצמה אישית וחברתית בחברה הערבית בישראל, במטרה לפתח חוסן נפשי, גמישות מחשבתית ותקשורת מיטיבה. המיזם פועל להנגיש כלים מעולמות המיינדפולנס והפסיכולוגיה, בהתאמה תרבותית, כדי להתמודד עם אתגרי האלימות הגואה, הפשיעה והעוני בחברה הערבית. היוזמה מתייחסת לצורך קריטי במרחב בטוח ללמידה ותרגול, שנועד לחזק תחושת ביטחון אישי וחברתי, תוך דגש על פתרונות מבוססי מדע וקהילה.
זהו פרויקט פורץ דרך המשלב היכרות מקיפה עם האתגרים המורכבים העומדים לפתחה של החברה הבדואית בנגב בכללותה ואוכלוסיית הסטודנטים בפרט, עם מחקר עדכני ופרקטיקות חדשניות. הפרויקט יעניק לסטודנטים כלים רגשיים וחברתיים אשר יתרמו להצלחתם האקדמית ובאמצעותם ימשיכו הלאה למעגלים נוספים בקהילה.
פרויקט "סאמא – מרחב למידה וצמיחה", בהובלת ד"ר פאטמה קאסם אגבאריה ובשיתוף צוות מומחים מתחומי החינוך, הפסיכולוגיה והרפואה, החל בפיילוט בשיתוף עיריית רהט ואוניברסיטת תל אביב. הפיילוט מתמקד בהכשרת סטודנטים ואנשי מקצוע מקומיים במשך שלוש שנים, לטובת הפצת הגישה בקרב הקהילה. לצד הפעילות השוטפת, מתבצע מחקר לניתוח והערכת ההשפעה של הפרויקט. "סאמא" משמש כמודל חלוצי לשיפור איכות החיים, לצד קריאה לפעולה ממוסדות המדינה לטיפול בסוגיות העומק כמו שוויון בתעסוקה ותשתיות.
במחזור הראשון שהסתיים בחודש נובמבר 2024, השתתפה קבוצה של 14 משתתפים ומשתתפות אקדמיים ברובם.
אנחנו משתפים אתכם בכמה מהמילים של המשתתפים שסיפרו על חווייה ששינתה אצלם דפוסי התנהגות ותגובות, והרגישו יותר ממוקדים יותר כלפי עצמם.
"למדנו דברין לגמרי חדשים לי, לא הייתי מודעת לתכנים, שלא לדבר על התרגול. הדבר הכי חשוב הוא שאני לומדת ברמה של ידע ומתרגלת, באף קורס קודם לא למדתי בצורה הזאת, וזה עוצמתי. הרבה מהסובבים אותי אומרים לי שהשתנתי. ואני שואלת מה השתנה והם אומרים שאני הרבה יותר רגועה והגישה שלי לדברים שונה. הרבה פחות תגובתית ויותר רגועה ומושכלת."
"עד לשלושת השיעורים הראשונים כל פעם שקלתי לפרוש. יום שבת הוא היום היחיד שאני בחופש, ולהגיע לכאן, נכון זאת באותה העיר אבל זאת משימה לא פשוטה בגלל האוטובוסים שלא מדייקים ואין הרבה. אז רציתי לפרוש. אבל עובדה היא שהמשכתי ואני מרגישה צער על זה שאנחנו מסיימים היום. היום בטבע היה נקודת מפנה בחיי."
"אני שם לב שאני מאמץ לעצמי דפוסי חשיבה חדשים, הייתי אלוף דחיינות, עכשיו אני לא יכול להגיד שאני לא דוחה, אבל אני עם הרבה פחות, והכי חשוב אני מאוד מודע."
"אחרי הקורס הזה כבר לא מספק אותי שום דבר, אני תמיד מעמידה את הדברים שאני לומדת ומלמדת בהשוואה למה שנלמד בקורס הזה (כן אני משווה ואני שמה לב שאני משווה-צחוק), ואני מכניסה את התכנים למשפחה, ללימודים לעבודה וכמעט לכל מקום. הדברים קורים הרבה פעמים בספונטניות. השבוע היה בבית שלנו אירוע משפחתי, הרבה אנשים הרבה רעש והרבה צעקות. האחות שלי עמדה על ידי התנור ואמרה שהיא מאוד כועסת. אני חייכתי ושאלתי האם תוכלי להתייחס לכעס שלך כאילו הוא הבן שלך, לחבק אותו כפי שאמא מחבקת את התינוק שלה. ברגע שאמרתי את זה הייתה דממה לכמה רגעים, אפילו אני הייתי בדממה ודי מופתעת מעצמי כי לא תכננתי להגיד דבר כזה, כה יצא. ואז היא שאלה אותי מה זאת אומרת, ומצאתי את עצמי מסבירה וכולנו צחקנו".
נמשיך לשתף אתכם באדוות השינוי שימשיך להתרחש.
Commenti