מיגור האלימות וטיפוח חמלה
תכנית מערכתית מותאמת לחברה הערבית לחיזוק חוסן, הפחתת אלימות וטיפוח אקלים חינוכי מיטבי
מאט"ח – מיגור האלימות וטיפוח חמלה
מס' 65904
בקטלוג משרד החינוך
מערכת החינוך בחברה הערבית מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים מורכבים הנוגעים לאלימות גלויה וסמויה, קונפליקטים בין־אישיים, עומס רגשי, תחושת חוסר ביטחון ושחיקה של צוותים חינוכיים.
מציאות זו מדגישה את הצורך במענים חינוכיים עמוקים, רגישי־הקשר ומותאמי תרבות, שאינם מסתפקים בתגובה נקודתית לאירועי אלימות אלא מבקשים לחולל שינוי רחב ומתמשך בתרבות הבית־ספרית.
תוכנית מאט"ח – מיגור האלימות וטיפוח חמלה מס' 65904 מאושרת במערכת גפ"ן של משרד החינוך
(בתהליך אישור)
מאט"ח – מיגור האלימות וטיפוח חמלה היא תכנית מערכתית שפותחה כמענה ייעודי לחברה הערבית והבדואית,
מתוך הבנה עמוקה של ההקשרים התרבותיים, החברתיים והקהילתיים בהם פועלים מוסדות החינוך, ומתוך תפיסה כי התמודדות אפקטיבית עם אלימות מחייבת עבודה מערכתית רחבה על חוסן, ויסות רגשי, אמפתיה, תקשורת בין־אישית ותחושת אחריות הדדית.
התכנית פועלת במקביל עם צוותים חינוכיים ותלמידים, ומבקשת לבסס שפה חינוכית משותפת של אכפתיות, חמלה, כבוד הדדי ומעורבות אקטיבית, לצד הקניית כלים פרקטיים להתמודדות עם קונפליקטים, מצבי פגיעה ואתגרי היום־יום במרחב הבית־ספרי.
העבודה בתכנית נשענת על שילוב בין למידה חברתית־רגשית (SEL), מיינדפולנס, חמלה והתערבות אקטיבית במצבי פגיעה, ומבוססת על ההבנה כי הפחתת אלימות אינה מתרחשת רק באמצעות אכיפה או תגובה - אלא דרך טיפוח יכולות פנימיות, מערכות יחסים מיטיבות ותרבות ארגונית המקדמת מוגנות, שייכות ואחריות משותפת.
במהלך התהליך משתתפי התכנית מפתחים יכולת טובה יותר:
-
לזהות ולווסת תגובות רגשיות במצבי מתח וקונפליקט.
-
לנהל שיח מכבד ומקרב גם במצבי מחלוקת.
-
לגלות אמפתיה ולקחת את נקודת מבטו של האחר.
-
לפעול כעדים אקטיביים במצבי פגיעה ואלימות.
-
לקחת אחריות אישית וחברתית על האקלים הבית־ספרי.
מאט"ח מהווה עבור בתי ספר ומוסדות חינוך בחברה הערבית מענה תהליכי ומעמיק, המשלב התאמה תרבותית, עבודה מערכתית ותפיסה מניעתית ארוכת טווח, במטרה לצמצם אלימות, לחזק חוסן אישי וקהילתי ולטפח מרחב חינוכי בטוח, מכיל ומיטיב.
תכנית מאט"ח פותחה
על ידי ד"ר רוני ברגר וד"ר חולוד שנבור,
תוך שותפות מקצועית המביאה יחד מומחיות רחבה בתחומי החוסן, הטראומה, הלמידה החברתית־רגשית וההתאמה התרבותית במערכת החינוך.
ד"ר רוני ברגר הוא מייסד-שותף ומנהל פדגוגי פסיכולוג קליני בכיר, מרצה מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב.
מומחה בעל שם עולמי בהתמודדות עם מצבי דחק וטראומה ואחד ממקימי העמותה הבינלאומית של פסיכולוגים ללא גבולות (Psychology Beyond Borders) המטפלת בנפגעי מלחמה, טרור ואסונות טבע.
המנהל המקצועי של חוות מרפא ברשפון, המטפלת באלפי חיילים, מילואימניקים, שוטרים, אנשי בריאות, משפחות שכול ומשפחות חטופים שחוו הוא הטבח של ה- 7 באוקטובר.
בנוסף פיתח ערכות חוסן להתמודדות עם מצבי טראומה שתורגמו ל-15 שפות ויושמו בחלק ניכר מאירועי האסון הגדולים בעולם.
משמש גם חבר הועדה המייעצת של מרכז המחקר והחינוך לחמלה ואלטרואיזם באוניברסיטת סטנפורד, שם הוא מסייע בעיצוב תכניות המטפחות מיינדפולנס וחמלה.
עבד במסגרת המכון שייסד הדאלי לאמה, Mind & Life Institute בבנייה של פדגוגיה ששמה על נס אתיקה אזרחית והיה שותף לכתיבת הערכה קריאה לנתינה אכפתית Call to Care אותה הוא חוקר עם ד"ר טרש.
ד"ר חולוד שנבור היא חוקרת, מנחה ואשת חינוך העוסקת בחיבור שבין מחקר אקדמי, חינוך קשוב ואכפתי, מיינדפולנס, חמלה, אמפתיה והתאמה תרבותית. היא פוסט־דוקטורנטית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ובעלת דוקטורט בחינוך מאוניברסיטת חיפה, שבו חקרה את הקשרים בין אוריינטציות תרבותיות, אמפתיה וויסות רגשי בקרב מורים מהחברה הערבית־פלסטינית בישראל.
במרכז לחינוך קשוב ואכפתי ח׳ולוד משמשת כמנחה ומרצה, וכאחראית על התאמה תרבותית של תכניות המרכז לחברה הערבית־פלסטינית בישראל. בעבודתה היא מפתחת ומובילה סדנאות ותהליכים חינוכיים עבור צוותי חינוך, הורים ותלמידים, בדגש על חוסן רגשי־חברתי, תקשורת מקרבת, בניית אמון, הפחתת אלימות ויצירת מרחבים חינוכיים בטוחים, מכילים ורב־תרבותיים.
ח׳ולוד משלבת בעבודתה ידע מחקרי עדכני עם ניסיון חינוכי וקהילתי רב־שנים. מחקריה עוסקים ברגשות מורים, אמפתיה, ויסות רגשי, תרבות, למידת עמיתים וחינוך מדעי, והיא פרסמה מאמרים בכתבי עת בינלאומיים בתחומי מיינדפולנס, תרבות ואמפתיה בחינוך. לצד פעילותה האקדמית, היא עוסקת שנים רבות בפיתוח יוזמות חינוכיות וקהילתיות לקידום דיאלוג, שייכות, חמלה וחיים משותפים.
התכנית נשענת על השילוב בין מומחיות מחקרית וקלינית רחבת היקף לבין היכרות עמוקה עם ההקשרים התרבותיים, הקהילתיים והחינוכיים של החברה הערבית, ומהווה מענה ייחודי ומותאם־הקשר לעבודה חינוכית בתחום האלימות, החוסן והאקלים הבית־ספרי.
לעצם הפניית הזרקור לאנשים כתכלית ולא רק ככלי, יש ערך עצום לביה"ס.
עצם המפגש של קבוצה שמטרתה למידה אישית ורגשית, משמעותי בפני עצמו.
החינוך שמבקש לאפשר לנו ללכת אחרת בעולם, ולשהות...
מירי ינאי
מורה בבי"ס בשפיים
להתחיל כל שיעור עם מיינדפולנס עושה פלאים לאיכות הלמידה ולהרגשה של כולנו!
בייחוד תלמידים עם קושי רגשי מגיבים לזה טוב.
סופי
מורה לעברית ומוסיקה
אני מרגישה שהצוות והתלמידים שלי מודעים יותר לעצמם ולסביבה, רואים את זה בגישה שלהם לחברים בהפסקה, רואים את זה בהתנהלות בכיתה,
ואני רואה את זה בנוכחות המורות שלי, במאור הפנים בכל יום בביה"ס.
שיר קידר
מנהלת ביה"ס תמיר בראשון לציון