מה זה מיינדפולנס וחמלה?

מתוך הספר 

מיינדפולנס להיות כאן ועכשיו

בעריכת מתי ליבליך

מיינדפולנס או קשיבות היא המודעות העולה מהבאת תשומת לב להווה מרגע לרגע באופן מכוון ובלתי שיפוטי. זהו אימון מנטלי של הפניית 'קשב חשוף' אל החוויות המתהוות בתוכנו בכל רגע נתון, המאפשר חקירה של ההרגלים המנטליים שלנו והבנייה מחודשת שלהם באופן מיטיב.

אף ששורשיו נמצאים במסורת הבודהיסטית, מיינדפולנס הפך למונח ידוע ונחקר בפסיכולוגיה המערבית המודרנית כיום. מחקרים רבים מראים את היעילות של לימוד סוג קשב זה בעבודה עם אוכלוסיות שונות, ובין היתר עם אנשים הסובלים מחרדה, מכאב ומדיכאון, עם אנשים העומדים מול התמודדות עם מחלות מסכנות חיים, ועם מטפלים המתמודדים עם קשיים העולים מהמקצוע, הפחתה של חרדה וכאב, עליה ברגשות חיוביים ואמפטיה, יכולות לימוד וזיכרון.

 

חמלה היא יחס מיטיב (או מוטיבציה) שעשוי לעלות בנו אל מול קושי. זו היא איכות הניתנת לאימון ופיתוח, והיא מתקשרת לרווחה נפשית ולחוסן אל מול אתגרי חיינו.

חמלה עצמית מתארת עבודה מכוונת וממוקדת של שינוי היחס השלילי שלנו אל חוויות לא נעימות, ליחס שיש בו איכויות של חום, קבלה, יציבות ותמיכה. לפעמים נדמה שאנו יודעים לתת יחס כזה בקלות יחסית לאנשים היקרים לנו, אך מתקשים מאוד להפנות את אותו יחס אל עצמנו בזמנים של קושי.

ישנו קשר עמוק בין מיינדפולנס לבין חמלה, גם בהגות הבודהיסטית וגם בהבניות הפסיכולוגיות המודרניות של הנושא. בעוד שמיינדפולנס מאמן אותנו להפנות סוג קשב פתוח, ער וסקרן אל עבר החוויות החיצוניות והפנימיות, חמלה (עצמית) מכוונת את מבטנו אל היחס המורגל שלנו אל עצמנו ואל האחר בזמנים של קושי, אתגר או מה שנתפס בעיננו ככישלון.