הכשרת מנחים במודל כוח הטבע

מה עושים כשהשותפ/ה שלך להנחיה בלתי צפוי/ה? את יודעת מה התוכן והחוויה שאת רוצה להעביר, אבל לא באמת יודעת אם ואיך זה יתאפשר?

במיוחד שיש כבר מחויבות למקום ולאנשים שנרשמו ואי אפשר לדחות לפעם אחרת.

זה מה שפגשנו בשבוע שעבר כשאורי הראל ואני הנחינו 3 ימים מרוכזים על עבודה טיפולית לפי כוח הטבע - חיבור לטבע לבניית חוסן וחיסון. ידענו מראש שיכול להיות גשום וקריר ולכן בחרנו מקום שיש בו אפשרות לשלב בין שהייה בפנים לבחוץ.

אך התחזית הצהירה - סופת ביירון באה לבקר בדיוק ב-3 הימים הללו - בהלה!

זו תגובה אפשרית, ואכן לא היינו מקיימים את ההכשרה בכל מצב, זה לא אחראי. אך בחרנו לנהל סיכונים - עקבנו אחרי התחזית, בדקנו את דרכי הגישה ווידאנו שוב שהמקום יכול לספק תנאים של מוגנות, וחמימות ושיהיה נגיש לנו לאורך כל שעות ההכשרה (גם אלו שהתכוונו לעשות מחוץ למתחם).

לצד זאת, הקשבנו לקול הפנימי לנוכח אי הודאות, הסתקרנו מה השותף השלישי, הטבע, יבחר לזמן לנו, הפעלנו את מנועי ההתגמשות, ההקשבה והקבלה של מה שיש ומה שאין. החזקנו את התכנית שרצינו להעביר בידיעה שאנחנו בריקוד משותף בו הטבע קובע מתי נשבץ כל למידה והתנסות. הגמשנו את מושגי הזמן והמקום.

לבסוף, היה גשום לפרקים וקצת קר וזכינו למופעי טבע מרהיבים שהציתו את הדמיון וההשראה, ונענו בין מרחבי פנים (ופנים האדם) למרחבי חוץ, בין למידה דידקטית לחוויה, בין אי ודאות למה שיקרה עוד רגע לבהירות של מה שאנחנו רוצות לתת, בין נוחות לאתגר.

אז כן, היה מתח ודאגה אך גם פליאה מהטבע ומקבוצת הנשים הנפלאה שהתגבשה ובאה ללמוד ושמחה גדולה על הזכות לחלוק את מה שחקרנו, למדנו והתנסינו לאורך השנים האחרונות.

תודה לאורי שותפתי, ולהמרכז לחינוך קשוב ואכפתי שבתוכו ובזכותו כל זה מתקיים.

תודה ליעל על ההתארגנות לפני והבישולים מכל הלב תוך כדי ולאוהל יעל על האכסניה היפה, המפנקת והחמימה והיחס הנדיב של רועי.

וכמובן תודה לטבע על מופעיו והלמידה האינסופית שהוא מאפשר.

שלכם,

רביד בוגר - מייסדת-שותפה ומנהלת תוכניות כוח הטבע

צילומים: הילה נקש ומשתתפות התכנית